עם משוא פנים - פני התקשורת בישראל 2012

נושאים טעונים המטופלים בחוסר אוביקטיביות - מדיניות  פוליטיקה - בטחון - כלכלה ורווחה חברתית. לעיתים קרובות
זה גובל בהתרת דם 

מאת שי רזיאלי

העיתון "ישראל היום" אינו מסתיר את תמיכתו בנתניהו ומי שקורא אותו יודע זאת. "הארץ" (ועשרות המקומונים שלו) אינו מסתיר את תמיכתו בשמאל הישראלי וקוראיו יודעים זאת שנים. לעומתם; מעריב והלווין שלו באינטרנט, ידיעות אחרונות ו-וואי-נט, חברת החדשות בערוץ 2 וערוץ 10, נתפשים בציבור (בטעות) כ- "מיינסטרים מדיה", האמורה להיות - עיתונות בלתי תלויה ואוביקטיבית - שוב בטעות. כי כלי התקשורת הללו, באמצעות מספר עיתונאים, ומארחי\ מנחי תוכניות אקטואליה, נוקטים עמדה. לטעמי (טעם מר) עמדתם של העיתונאים\שדרים האלה, נקבעת על-פי השקפתם הפוליטית, בשילוב עם רצון עורכי המדיה והמו"לים שלהם ולכן כלי תקשורת אלה אינם אוביקטיבים. למען הצדק, יש לציין כי יש בהם מספר מצומצם של "איי שפיות מוסריים" - עיתונאים הנחשבים; מקצועיים, אוביקטיבים והעושים את מלאכתם נאמנה. אך למרבה הצער, כמה מהם פוטרו או יפוטרו בגלל יושרם, כמה עדיין במערכת וישארו, ינצלו מפיטורים, כי הם יודעים כיצד לתמרן

לחבורה הזאת נוסיף חלקית את "ערוץ 1" ו-"רשת ב' של קול ישראל" - מדוע חלקית, משום שמנהליו ועורכיו מתמנים על ידי רשות ממשלתית, בשליטת שר ממונה מהממשלה. "גלי צה"ל" - כנ"ל (הממונה על גל"צ הוא הרמטכ"ל) לכן גם הנ"ל אינם יכולים להיות עיתונות אוביקטיבית ובלתי תלויה. לכל הנ"ל נוסיף כמה אתרי תקשורת ישראלים בולטים באינטרנט, כמו לדוגמה רוטר.נט המזוהה עם הימין ועם הימין-דתיים, חובשי כיפות סרוגות - מה שהתקשורת מכנה "מתנחלים" ולאחרונה הצטרפו ל"רוטר" גם מהמגזר החרדי ועוד אתרי חדשות-דעה בלתי אוביקטיבים במהותם, המדווחים חדשות ושפע של מאמרי דעה - אף לא אחד בישראל 2012, אינו יכול לכנות את עצמו כלי תקשורת "בלתי תלוי". שוב, יש מספר מצומצם של עיתונאים שהם אוביקטיבים, אך קולם רפה ולא באשמתם

התכנים בתקשורת הישראלית - לא רק סובלים מחוסר איזון וחוסר אוביקטיביות כנדרש מעיתונות במדינה דמוקרטית, הם ברובם (למעט אותם מתי מעט שהזכרתי למעלה) בוטים, מתלהמים ומתאפיינים בחוסר הגינות ציבורית, גובלים לעיתים בהתרת דם. השפה הכתובה והמשודרת, מנוסחת או נאמרת "בשליפות" של חוסר כבוד כלפי סמלים לאומיים, כלפי מוסדות ציבור, כלפי אישי ציבור ואף כלפי צה"ל, כוחות הבטחון והמשטרה. לעיתים רבות נכתבים או משודרים תכני ביקורת ללא נטילת תגובה מהצד המבוקר - לא מדובר רק בעבירות על כללי האתיקה, אלא עבירות על החוק נגד איסור לשון הרע - עבירות פליליות. נוסיף לכך חשיפות (לעיתים בזדון ולעיתים בגלל רשלנות) בניגוד לצווי איסורי פרסום ובנושאי בטחון שהשתיקה יפה להם

אייך  מצב התקשורת בארה"ב  

הניו יורק טיימס - הפך מזמן לשופר תעמולה, בגלוי, של השמאל והליברליזם האמריקני. העיתון רב התפוצה הגדיל לעשות בניגוד לאוביקטיביות שייחס לעצמו כל השנים (למעשה עוד מלפני מלחמת העולם ה-2) מעת בחירתו של ג'ורג' בוש הבן לנשיאות. אם חשבו שבכך, בביקורת הרבה נגד ממשלו של בוש הבן, עושה העיתון הניו יורקי את תפקידו נאמנה בביקורת מסיבית נגד הממשל, באה כניסתו של אובמה למירוץ לנשיאות 2008 והבחרו לנשיא ארה"ב וחשפה את נקיטת הצד של העיתון רב ההשפעה. העיתון ממשיך בתמיכה בלתי מסוייגת וגלויה בנשיא אובמה, בממשלו ובאנג'נדה החברתית סוציאליסטית שאובמה מתווה. העיתון הניו יורקי מתנגד למעשה לכל אלטרנטיבה לאובמה, לדידם אובמה מנהל מדיניות ראויה וצודקת 

למעשה התקשורת בישראל מזכירה מאד את הנעשה בתקשורת בארה"ב (למעט בנימת הדברים) גם באמריקה הנאורה, המיינסטרים מדיה הינה חד צדדית, רובם מתנגדים לימין, אנטי קונסרווטיבים, אנטי רפובליקנים ונוטים לשמאל. אין כיום גוף תקשורת אמריקני שיכול להתגאות באוביקטיביות. אך הההבדל הגדול בין התקשורת האמריקנית לישראלית, הוא בדרך שבה נכתבים\משודרים הדברים - בארה"ב רוב אמצעי התקשורת המזוהים (בטעות כאוביקטיביים, כמו בישראל) עם המיינסטרים מדיה, נוקטים בשפה לגיטימית, בכיבוד הסמלים הלאומיים וכו'. גם אלה המזוהים עם קטבי הימין או השמאל בארה"ב. למזלם של הרפובליקנים - רשת "פוקס ניוז"  מחזיקה ברייטינג הגבוה ביותר בין רשתות החדשות והאקטואליה בכבלים - תומכת בגלוי בזרם הימני קונסרווטיבי האמריקני על שלוחותיו
  

נשיא רשת ה-סי.אנ.אן, התפטר לפני שבוע על רקע ירידה מסיבית ברייטינג של הרשת. בעקבות השפל החליטה הרשת, שנוסדה ע"י המיליארדר טד טרנר (אנטי ישראלי מובהק) לשנות במעט את הקו שלה והחלה להתאזן מעט ולשדר גם צדדים מסוימים מהצד הרפובליקני. עד כה לא השתדלו מאד להסתיר ברשת את תמיכתם באובמה ובדמוקרטים. לדעת מומחי רייטינג החד-צדדיות גרמה לירידה במספר הצופים, ממש כפי שקרה לרשת אמ.אס -אנ.בי סי, תומכת שמאל ידועה

בתחום המאזינים, הצופים, והקוראים - יש הבדל מהותי בין ישראל לארה"ב. בארה"ב הויכוח הציבורי הנעשה בתקשורת באמצעות "תגובות לעורך" ו,טוקבקים" עדין מצויים בגדר השפוי והדברים אינם מתלהמים ייתר על המידה ונכתבים בשפה טרוויאלית. לא כן בישראל - תגובות וטוקבקים רבים אינם לגיטימיים. הם "רעה חולה", חורגים מכל נורמה חברתית וכבוד לאומי ואישי. אמצעי התקשורת בישראל אינם מצנזרים תגובות מתלהמות, אסורות, פוגעניות ומסיתות - בניגוד לחוק

ניתן לקרוא טוקבקים משפילים בישראל - כמו תגובה החוזרת על עצמה, כשהכתבה מעליה מנוסחת אף היא בחוסר כבוד ובהטעיה מכוונת, עם טעם של הסתה, או מתוך רשלנות. תגובה כמו - "מדינה מטומטמת". "צריך לחסל את...", "מה אתם רוצים, הוא זקן סינילי..הגיע זמנו..." ועוד כאלה שאיני מעוניין לצטט

לבסוף; בתקשורת בישראל יש לעיתים מגמות יזומות מסוכנות המפוקות ע"י עורכים מסויימים הנתמכים ע"י המו"לים, בהוצאה לפועל של עיתונאים שכל מטרתם - להבאיש ולהסית נגד ציבור שלם; ממסד ציבורי, מתנחלים, חרדים, מיעוטים, מבקר המדינה לשעבר (כשכיהן) מיכה לינדנשטראוס ועוד - לא מדובר עוד בהבעת דעה - אלא במסע התקפות והשמצות, מנוהל ומשווק היטב, באכזריות ובמגמתיות כדי להשניא את נשוא "הפרויקט" על הציבור -  חלקים גדולים בציבור הישראלי כבר לא "קונה" את הקמפיינים השליליים ומצביע ברגלים נגד אותם כלי תקשורת. אך, ולצער רבים מאתנו, יש והשנאה מצליחה לחלחל ולשטוף את מוחם של ישראלים