הלוחם כארי, שם כרע נפל גיבור ישראל

  שני עשורים חלפו הכאב צורב יותר והזכרון מהדהד בלב

במלאת 20 שנים לנפילתו של ששון מורדוך ז"ל, נעלה לקברו, ביום ט"ו בכסלו, 29 בנובמבר 2012, בחלקה הצבאית, בבית העלמין בבית שמש


מפקח ששון מורדוך ז"ל  1962-1992 לוחם היחידה ללוחמה בטרור, בעל עיטור האומץ. נפל בפעולת הימ"מ בשומרון ללכידת מחבל ג'יהאד איסלאמי חמוש  

בט"ז כסלו תשע"ג  10.12.92

אורנה, לירון וגיא היקרים, אמא דולי, האחים והאחיות כל בני משפחת מורדוך האהובים עלינו מאד ומשפחת הימ"מ מוקירים את זכרו.

לנצח נזכור את ששון ז"ל, נוצרים את זכרו, גבורתו ומורשתו בלבנו. כבכל שנה, ביום השנה לנפילתו, אנו עולים לבית שמש ומתכנסים לאזכרה ליד קברו, לשם באים מוקירי זכרו לצד בני המשפחה ומשפחת הימ"מ המחזקת את הלב
   הגעגועים גוברים ורוחו מרחפת יורדת ממרום קרוב למקום עמדנו, המצטופפים סביב קברו. כשהתפילה מסתיימת עומדים אנו מחרישים, מביטים בערגה באבן השיש שעליה חקוקים בעופרת יצוקה אותיות שמו
 
  בתום התפילה שבים אנו להתכנס ברחבת הכניסה לחלקה הצבאית. לוחמי הימ"מ בצד בני משפחה והחברים הרבים, עומדים אנו עוד שעה ארוכה ומדברים במורשת גבורתו. מחבקים את בני משפחתו שיבדלו לחיים ארוכים. ממענים להאמין כי חלפו כבר שני עשורים. אנו מזכירים את אביו ברוך מורדוך ז"ל שהיה אף הוא שוטר מג"ב. ברוך ז"ל הלך לעולמו כשהוא נושא אבל כבד בלבו על אבדן בנו האהוב. מחבקים את אמו דולי תבדל"א, המבכה את בנה הגיבור, את האשה הנהדרת אורנה שהותיר במותו, את הבת לירון והבן גיא, את אחיו, אחיותיו, גיסתו וגיסיו ואת החברים לנשק ממשפחת הימ"מ

 
התמונה של ששון ז"ל, איש צעיר יפה התואר, בעל ואב למופת, בן יקר ואוהב, אח מסור ומדהים, לוחם הימ"מ גיבור ישראל, מפארת את קיר ביתנו מאז נפל בקרב. דמותו של ששון ז"ל, ניבטת בכל הדרה בצילום, מאירה את הבית באור יקרות.

  כידוע, באותו ערב מר, זמן קצר לפני שנהרג, בקרב שניהל הימ"מ בכפר עאנזה בשומרון, זחל ששון תחת אש תופת אל תוך הבית הארור לחלץ את חברו הפצוע רונן, הבן שלנו. ששון לא חשב פעמיים, כשקלט כי חברו למחלקה רונן נפגע מקליע כדור בראשו, מוטל חשוף לאש התופת שהמטיר המחבל המתבצר, זינק ששון מהמחסה שלו ובמעשה גבורה והקרבה עילאית, זחל לעבר רונן תחת אש, משך את גופו המדמם לאחור ובכך הציל את חייו. כבר לפני כן היו ששון היקר ורונן אחים לנשק, לוחמים כתף אל כתף, אך במעשה הגבורה שלו ללא חת, הפך ששון לאחיו לנצח של רונן ולבן שלנו לעד. אחרי החילוץ התחדש הקרב בו נפגע ששון, נפל מות גיבורים. על גבורתו הוענק לו עיטור האומץ

למשפחת מורדוך היקרה; יש בי תיקווה, במיוחד לקראת היום הזה, כי למילים האלה יש משמעות הנוסכת בלבכם גאווה ונחמה, ולו במעט. כל מי שקרוב אלכם יודע את האבדן הנורא. 

רבות אני חולם על ששון. בחלומי אני רואה אותו פעם לבוש צחורים, יושב במרומים ומחייך ופעם אחרת לבוש במדיו העטורים, חובש כומתה ירוקה. בכל חלום עיניו הטובות מביטות באהבה באמו, באורנה רעייתו האהובה, בבת החיננית לירון, שהייתה ילדה וגדלה להיות אשה יפה ונבונה ובבנו גיא, שהיה תינוק עול ימים כשששון נפל בקרב, וגדל להיות צעיר ואהוב ממש כמו אביו. אחר כך בחלום מביט ששון בגאווה רבה בחברו רונן לו העניק את החיים באומץ לב עילאי, מביט בו ואומר; תמשיך רונן בעוז, בדרך הארוכה לשיקום המופלא, להיות בן למשפחתך, בעל ואב אוהב. 


ביום הזכרון לחללי מערכת הבטחון, כמו בכל שנה, גם ביום זה, יום לפני יום העצמאות לישראל, נאספים אנו ליד קברו של ששון ז"ל ומוקירים את זכרו.

הנה מעמד מרגש מאד, ביום הזכרון האחרון התשע"ב, לחללי מערכות ישראל. כולם, בני משפחה, חברים ולוחמי הימ"מ, עמדו צפופים סמוך לקברו של ששון ז"ל. השנה, בפעם הראשונה, הצטרף לטקס הזכרון נכדי אלון, בנו בן השלוש שנולד לבן שלי רונן. אלון רואה בכל יום את תמונתו של ששון ז"ל לבוש מדים שתלויה כאמור על קיר הבית. אלון עמד ליד רונן, שישב כמו בכל שנה, בכסא הגלגלים שלו קרוב ליד הקבר ולידו ניצב אלון הקטן. בהתאם למסורת הטקס, אמורה הרעייה אורנה להניח זר פרחים על אבן השיש. השנה בחרה אורנה לשנות ממנהגה. 
לפתע היא התקרבה עם זר הפרחים שבידה אל בנו הקט של רונן, נתנה בידיו את הזר, אחזה בידו ואלון הניח את זר הפרחים על אבן הקבר. את כולם אחזה התרגשות רבה. הנה הבן אלון, בנו בן השלוש של חברו רונן, את חייו הציל ששון באותו קרב נורא באומץ לב, מוקיר במעשה זה את זכרו של האיש שהציל את אביו ממוות ולמעשה בכך נתן את החיים לא רק לרונן, גם לאלון. דקות ארוכות עמדו כולם ומחאו דימעה.
 
רוחו האיתנה של ששון מלווה אתכם ואותנו יקיריי תמיד ותלווה אתכם ואותנו לנצח. ששון היה רוצה שתזכרו אותו, תזכירו אותו ותשמרו לנצח את מורשתו, אך בצד הזכרון תמשיכו בחיים טובים, כאשר נרו התמיד מאיר את דרככם. אמן